<h1>תורת הבית הארוך לרשב"א — בית הנשים שער הראשון</h1>
<h2>דף י.</h2>
וכמה שרייתן. התם תנן בפרק דם הנדה גבי שרץ ונבלה כמה שרייתן מעת לעת הכא מאי מי בעינן מעת לעת או לא שרץ ונבלה הוא דאקושי אצרכוה רבנן מעת לעת אבל דם דרכיך לא או דילמא לא שנא תיקו, והוה ליה תיקו דאיסורא ולחומרא ובעיא מעת לעת. ועד כמה בעינן שיהיו המים פושרין תחילתן לבד או דילמא כל מעת לעת, תניא התם בפרק דם הנדה (נ"ו ע"א) כמה שרייתן בפושרין יהודה בן נקוסא אומר מעת לעת תחלתן אע"פ שאינן סופן רבי שמעון בן גמליאל אומר צריכין שיהו פושרין כל מעת לעת. ור"ח וה"ר אברהם ז"ל פסקו כרבי שמעון בן גמליאל. ואם תאמר כי לא נימוחו נמי תיפוק לי משום דאי איפשר לפתיחת הקבר בלא דם דהא פלוגתא הוא בפרק המפלת (כ"א ע"א) בחתיכה וקיימא לן כמאן דאמר הכין וכמו שיתבאר בשער היולדת. יש לומר דהני דבר מועט נינהו ולכולי עלמא לית להו פתיחת הקבר ואפילו ר' יהודה מודה בהו, ותדע לך מדפליג רבי יהודה בפרק המפלת בחתיכה ולא פליג בהמפלת כמין קליפה. ועוד שמעינן לה מדקתני בפרק המפלת למטה מההיא מתניתין דהמפלת כמין קליפה המפלת כמין דגים וחגבים ושרצים אם יש עמהם דם טמאה ואם לאו טהורה, ואמרינן עלה בגמרא (כ"ב ע"ב) וליפלוג נמי רבי יהודה בהא, כלומר וליתני רבי יהודה אומר בין כך בין כך טמאה כדפליג גבי המפלת חתיכה משום דאי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם, ואם איתא ליקשי נמי הכין במציעתא דלעיל מיניה דהיינו המפלת כמין קליפה כמין שערה, אלמא כמין קליפה ושערה ועפר ויבחושין פשיטא להו דמדינא ליכא מאן דאמר שיש להן פתיחת קברות, וטעמא דמלתא כדאמרן דדברים קטנים כאלו אין להם פתיחת קברות, והא דאמר ריש לקיש גבי המפלת כמין דגים במחלוקת שנויה ורבנן היא דוקא בההוא הוא דאמר אבל המפלת קליפה ושערה כולי עלמא הוא דלית להו פתיחת הקבר, וכן פסק גם הרב ר"א ז"ל. במה דברים אמורים שאם לא נימוחו טהורה בזמן שהן יבשין גמורין שאין עמהן דם כלל הא בלחים שיש עליהם שום ליחלוח דם טמאה נדה, דדם הנדה אין לו שיעור אפילו כחרדל ואפילו פחות מיכן (מ' ע"א).
